החלטה בתיק ת"א 18870-08

1. בפני בקשה לסילוק תביעה על הסף לנוכח תניית בוררות בהסכם בין הצדדים.

התובעים והנתבעים הם בעלי זכויות במגרשים גובלים. התביעה היא לסילוק יד של הנתבעים ממרתף שנבנה על ידי הקבלן, צד ג' 1, ואשר מצוי לטענת התובעים בשטח מגרשם.

בכתב ההגנה נטען כי על פי שני הסכמי שיתוף עליהם מבוססת התביעה, יש לפתור כל סכסוך בבוררות, כך שיש מקום לסילוק התביעה על הסף או להעבירה לבוררות.

בכתב התשובה טוענים התובעים כי לא זו בלבד שהצדדים לתובענה אינם צדדים להסכמי הבוררות המופיעים בהסכמי השיתוף שנחתמו בעבר ביחס למקרקעין נשוא התביעה, אלא שאף אינם יכולים להיחשב כחליפיהם של מי מהצדדים לצורך סעיף 4 לחוק הבוררות באשר הנתבעים אינם בעלים רשומים של זכויות קנייניות במקרקעין נשוא התובענה אלא בעלי זכויות חוזיות בלבד כלפי צד ג' 1. בנוסף טוענים התובעים כי אפילו היה הסכם בוררות כלשהוא בין הצדדים, לא היה חל על טענות הנתבעים בענייננו שהן כנגד זכויות הבעלות של התובעים במרתף, זאת הואיל ובורר אינו יכול לפסוק בנושא זכויות ובעלות במקרקעין. לטענת התובעים כוונת הצדדים היתה כי הבוררות תחול בנושאים תכנוניים ובמחלוקות הקשורות בהם בלבד וראיה לכך זהות הבוררים - ארכיטקטים אשר ימונו על ידי הצדדים. כיוון שכך, הסכמי הבוררות אינם חלים על המחלוקות נשוא תיק זה. בנוסף טוענים התובעים במסגרת טיעון משלים בכתב שהגישו כי מהקביעה בדבר זהות הבוררים עולה אומד דעת ברור, אובייקטיבי וסובייקטיבי, כי המחלוקות שימסור להכרעת הבוררים הינן מחלוקות בנושאים תכנוניים וטכניים. כאן המחלוקת כעולה מכתב ההגנה היא משפטית טהורה ועוסקת בשאלת היקפן של זכויות במקרקעין, פרשנות ההסכם ובדרכים המשפטיות למכירת או העברת הזכויות. לבוררים ארכיטקטים אף אין את הכלים להכריע במחלוקת המשפטית נשוא תיק זה. אף אחד מהסכמי השיתוף גם לא הזכיר באופן ספציפי את הזכויות בשטח נשוא התביעה וממילא לא עולה מחלוקת בנוגע אליו ואף מטעם זה לא חלה תניית הבוררות.

בתגובת הנתבעים לטעון המשלים נטען כי לנוכח הסעד המבוקש, סילוק יד, התביעה איננה תביעה לבעלות. כתב התביעה נסמך על הסכמי השיתוף אשר חילקו את הגבולות והזכויות בין הצדדים. ההסכמים קובעים מפורשות " שכל המחלוקות...או באשר ליחסי הבעלות..." ידונו בבוררות. סעיף הבוררות גם קובע כי הבוררים יכולים לבקש חוות דעת ממומחים וביניהם עורכי דין.

בתגובת הצד השלישי לטעון המשלים נטען כי על פי סעיף 4 לחוק הבוררות מחוייבים התובעים באופן ישיר או לחילופין כחליפים של בעלי הזכויות המקוריים בתניית הבוררות. מכתבי הטענות עולה כי המחלוקת בין הצדדים תדרוש את חוות דעתו של איש מקצוע בעניין חישובי שטחים ובחינת תשריטים. הצדדים להסכמי השיתוף קבעו במפורש את יכולת הבורר לבקש חוות דעתם של מומחים לרבות עורכי דין והתובעים קיבלו על עצמם את סעיף הבוררות כחלק בלתי נפרד מהסכם הרכישה עליו חתמו. אשר על כן יש להעביר את הסכסוך נשוא התובענה לבוררות.

2. על פי סעיף 4 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 " הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר חליף, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם". האם יש לראות בתובעים בענייננו כחליפים במשמעות סעיף 4 האמור?

בין בעלי הזכויות המקוריים בחלקה נשוא התביעה נחתם ביום 25.7.01 " הסכם בעלות משותפת" (ר' נספח לכתב ההגנה). הסכם זה נרשם ביום 14.4.02 בלשכת רשום המקרקעין (ר' סעיף 1 לכתב התביעה על נספחו). ביום 16.10.03 נחתם " תיקון להסכם בעלות משותפת" בין בעלי הזכויות המקוריים מהם רכשו התובעים את זכויותיהם בחלקה לבין יתרת בעלי הזכויות בחלקה מהם רכשו הנתבעים את זכויותיהם (ר' נספח לכתב ההגנה).

בסעיף 11 להסכם המקורי נקבע כי :

" א) כל מחלוקות בין הצדדים באשר לפרשנותו של הסכם זה או ביצועו, באשר ליישוב אי דיוקים בהתאם לסעיף 4 לעיל, או באשר ליחסי הבעלות המשותפת של הצדדים יבואו לבוררות זבל"א של שני אדריכלים. במקרה ששני האדריכלים לא יצליחו להגיע להסכם בדבר יישוב הנושאים במסגרת הבוררות, ימנו בהסכמה אדריכל שלישי שיכריע. במקרה שלא יצליחו להגיע להסכמה באשר לזהותו של אדריכל שלישי כאמור, יהיה כל אחד מהם רשאי לבקש מבית המשפט המחוזי בירושלים למנות כאמור, בתובענה שהצדדים לה יהיו האדריכל האחר והצדדים להסכם זה. הבוררים יהיו רשאים לבקש חוות דעת מומחים מעורכי דין,  מהנדסים ואנשי מקצוע אחרים על פי בחירתם, ולפי שיקול דעתם להסתמך בשלמות או במקצת על חוות דעת כאמור.

ב) כל צד יהיה רשאי ליזום בוררות כאמור על ידי הודעה בכתב לצד האחר בו יציין את הנושאים שיש להכריע בהם בבוררות ואת שמו של האדריכל אותו הוא ממנה כבורר. היה והצד האחר לא ישיב בכתב עם שם של אדריכל אותו הוא ממנה כבורר תוך ארבעה עשר יום מקבלת ההודעה של הצד היוזם, ישמש האדריכל שמונה על ידי הצד היוזם כבורר יחיד.

ג) הסכם זה מהווה גם הסכם בוררות".

בסעיף 12 להסכם נקבע כי ההסכם יירשם בלשכת רישום המקרקעין וכך אכן נעשה. בסעיף 15 להסכם נקבע כי הצדדים יאכפו על כל אדם שירכוש את זכויותיהם בנכס את התחייבויותיהם על פיו.

בסעיף 13 ל" תיקון להסכם בעלות משותפת" נאמר כי " כל מחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנות או לביצוע של תיקון זה תיושב בהתאם לסעיף 11 להסכם הבעלות המשותפת".

אין מחלוקת כי הצדדים להליך שבפני, להוציא צד ג' 1, לא היו הצדדים להסכמים המקוריים. עם זאת, יש לראות בהם את חליפיהם במשמעות סעיף 4 לחוק הבוררות. התובעים מבססים את תביעתם על הסכמים אלו. ככל שיש להם זכויות מכוחם, כך אף הם מחוייבים בחיובים מכוחם. הסכם השיתוף נרשם בלשכת רישום המקרקעין, הסכם התיקון צורף להסכם הרכישה של התובעים (ר' סעיף 4 לכתב התביעה) ויש לראות את התובעים כמי שרכשו את זכויותיהם בכפוף להסכם השיתוף (השווה ס. אוטולנגי, בוררות, דין ונוהל (כרך א', 2005), בעמ' 107). למעשה התובעים אף אינם טוענים כי הם אינם חליפים אלא כי לא ניתן לראות בנתבעים כחליפים באשר הם בעלי זכויות חוזיות בלבד כלפי צד ג' (ר' סעיף 4.1 לכתב התשובה). אין בידי לקבל טענה זו. גם בעל זכות חוזית עשוי שייחשב כחליף לעניין סעיף 4 לחוק הבוררות (ר' אוטולנגי, לעיל, בעמ' 106-103). הנתבעים עצמם אינם מכחישים כי הסכמי השיתוף חלים עליהם. אף התובעים אינם מכחישים זאת שהרי הם מבססים את תביעתם כנגד הנתבעים על הסכמים אלו. בנסיבות אלו יש לראות בנתבעים כחליפים.

3. האם חל הסכם הבוררות על המחלוקת נשוא תיק זה? על פי הסכם השיתוף " כל מחלוקות בין הצדדים באשר לפרשנותו של הסכם זה או ביצועו, באשר ליישוב אי דיוקים בהתאם לסעיף 4 לעיל, או באשר ליחסי הבעלות המשותפת של הצדדים יבואו לבוררות". בהסכם התיקון נקבע כאמור כי מחלוקת באשר "לפרשנות או לביצוע של תיקון זה תיושב בהתאם לסעיף 11 להסכם הבעלות המשותפת". טענתם העיקרית של התובעים היא כי לנוכח זהות הבוררים, ארכיטקטים, יש לפרש את הסכם הבוררות כחל רק בנסיבות בהן המחלוקת בעניינים תכנוניים או טכניים. אין בידי לקבל טענה זו. נוסח ההסכם הוא רחב. הוא חל על פי לשונו על פרשנות ההסכם, על ביצועו ועל יחסי הבעלות המשותפת. אין בו עיגון לטענה ולפיה יש לצמצמו למחלוקות בעניינים תכנוניים או טכניים. על פי ההסכם קיימת לבוררים האפשרות לקבל חוות דעת מומחים לרבות עורכי דין ולהסתמך עליהם אף בשלמותם לפי שיקול דעתם. יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי תכלית ההסכם לא היתה אך לחול בעניינים טכניים אדריכליים.

אין גם בידי לקבל את הטענה ולפיה תניית הבוררות אינה חלה מאחר ובורר אינו יכול לעסוק בזכויות ובבעלות במקרקעין. הסעד הנתבע בכתב התביעה הוא סילוק יד ממקרקעין. המחלוקת עניינה זכויות שימוש בחלק מחלקה. פתרונה בין היתר בפרשנות ההסכם הרלוונטי. אין בהכרעה במחלוקת כדי לחייב אלא את הצדדים לה (השווה רע"א 340/94 חברת חלקה 41 בגוש 6415 נ. מרקו בסן פ"ד נ(1) 636; אוטולנגי, לעיל, בעמ' 152-147). אין מניעה איפוא כי המחלוקת תידון בבוררות.

4. על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 יעכב בית המשפט את ההליכים בתובענה בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות. הנתבעים ביקשו כאמור להורות על סילוק התביעה על הסף בשל הסכם הבוררות ואילו צד ג' ביקש להורות על עיכוב ההליכים. ב"כ התובעים לא העלתה כל טענה בהקשר זה. לנוכח הסכם הבוררות יש מקום להורות על עיכוב ההליכים (ר' אוטולנגי, לעיל, בעמ' 273). אני מורה איפוא על עיכוב ההליכים בתובענה ובהודעת צד ג' בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: